top of page
תמונת הסופר/תbeliba choma

זהויות מגזריות - 02 - ציונות דתית

תשפ"ד, סמסטר א'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, שלב ב' : זהויות מגזריות בישראל.

סטודנטים יקרים

בימים קשים אלה בהם מתפרסמים חדשות לבקרים שמות של חללי צה"ל ז"ל, התגלו נתונים קשים המראים שכ40% מהנופלים הם בני הציונות הדתית. הרבה מעבר לאחוז היחסי שלהם באוכלוסיה.

השבוע נתמקד במגזר זה, שמנסה לשלב בין תורה למדינה, מסורת וקידמה, ומתחבטת באין ספור קונפליקטים פנימיים וחיצוניים.

לציונות הדתית גוונים רבים ויסודותיה ההגותיים מתפרסים על תחומים רבים, כמו יחס למדינה, לחילונים, למודרנה, למערביות ועוד. במסגרת מצומצמת זו ננסה לטעום על קצה המזלג מדבריהם של ראשי והוגי הציונות הדתית, וניחשף למאמציהם וחששותיהם בבואם לחבר בין הקודש לחול.

 

שאלות לפני הלימוד

-        האם הציונות הדתית היא האורתודוקסיה המקורית?

-        מה מבדיל את הציונות הדתית מהעולם החרדי?

-        מה מבדיל את הציונות הדתית מהחברה הישראלית?

מקורות;

יחס לציונות וללאומיות;

לא לבד שאין להתרחק מהתנועה (הציונית), כי עוד חוב קדוש יש על כל אחד ואחד מישראל להתחבר אליה. לנגד עינינו הופיעו פתאום רבים מאחינו בני ישראל אשר הרחיקו ללכת מאוד מאוד וכבר נואשנו מהם, והנה פתאום לנגד עינינו – אחים נאמנים. [הרב ריינס ממיסדי תנועת המזרחי]

 

ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת, שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול. (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות ישראל ו,ז)

 

הרי"מ חרל"פ, מי מרום, מעייני הישועה, עמ' שכה :

"הרעיון הלאומי בישראל, הוא הרעיון היותר נאצל והיותר מקיף ורחב אצלנו. בלי הכרת הלאומיות שלנו – לא היינו זוכים לשום מצווה כללית או פרטית, כי כל יסוד קיום המצוות הוא מצד ההתקשרות עם כלל ישראל, וכל מה שאנו מקיימים הוא בשם כל ישראל.

ועתיד העולם להכיר שכל פרט ופרט ממצוות ה' בתורה שבכתב ושבעל פה, מוכרח להתקיים מצד הצורה הלאומית. בסוף הימים תדפוק דפיקה זו בלב בני הנעורים, העומדים הכן לגילויי אורו של משיח, שלא להתרצות בשום מושג כי אם במושג הלאומיות, ואע"פ שמגמה זו רקובה היא מבחוץ והיא מתבטאת בצורה חילונית, בכל זאת קדושה שלמה היא מבפנים".

 

שאלות לדיון ביניים

-       לאור המקורות הנ"ל האם בציונות הדתית קיימת הכרה באורח החיים החילוני כדבר לגיטימי?

-       האם הלאומיות והציונות עומדות לצד התורה והיהדות או שהם חלק ממנה?

-       במקרה של התנגשות בין הערך הציוני לערך הדתי, מה יכריע?

 

"שאי סביב עיניך וראי, כולם נקבצו באו לך, בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה. אז תראי ונהרת, ופחד ורחב לבבך" - המאורע הגדול של היום הזה, פתיחת המכללה העברית בירושלים בהר הצופים, בטקס כל כך נהדר, בחגיגה כל כך מלאה נהרה, בקיבוץ אלפים ורבבות של בנינו ובנותינו מכל אפסי ארץ ישראל ומארצות הגולה, מציג לפנינו את חזון הקודש של נבואה זו כמו חי בצורה של זעיר אנפין…

אבל, הפחד למה הוא בא? למה הקדים הנביא את ה"פחד" לפני האמרה של "ורחב לבבך"?

שני מהלכים ישנם לרוח ישראל. מהלך אחד פנימי כולו קודש, כולו משמש להעמקת רוחו, ולאור תורתו בקרבו פנימה. לזה שמשו כל מכונות התורה אשר מעולם, מבצרי הנשמה אשר לישראל…מדור דור. מהלך הרוח הזה הוא כולו בטוח, "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול"

המהלך השני של הרוח באומה משמש לה לא רק להעמקת הקודש אשר לתורה בתוכה פנימה. כי אם גם שביל להוצאה והכנסה, להוציא מושגים וערכים של היהדות מתוך רשות היחיד שלנו אל רשות הרבים של העולם הכללי, שהרי בשביל כך הננו עומדים לאור עמים, ולהכניס גם מדעים כלליים מתוך האנושיות הרחבה, ולהתאים את הטוב והמעולה שלהם לאוצר חיינו בטהרתם. לשם כך תוכל המכללה לשמש כלי מכשיר גדול ונשגב.

וכאן הוא, אהובי. מקום הפחד… דבר ברור לנו, שמכל אלה החוגים אשר קבלו את שני הזרמים הללו, של ההכנסה וההוצאה בלא שום פחד כי אם בחדוה אופטימית בנלית ורוחב לב לבדו, לא רבים הם בקרבנו מבני בניהם שהם שותפים כעת עמנו בעבודתנו הכבדה והקדושה של בנין ארצנו ושל תחית עמנו, כי החלק היותר גדול מאלה הלך ונטמע בין העמים, ונשטף בשטף הגלים של זרמי המון הים של חיל גויים אשר באו אלינו".

(נאומו של הראי"ה קוק בטקס הקמת האוניברסיטה העברית בהר הצופים, 1925)

 

"ארון הספרים בביתו של איש הציונות הדתית הקלאסית שיקף את עולמו. היו בו משניות וספר האגדה, גמרות וכל שירי אצ"ג, תולדות האמונה הישראלית של פרופ' יחזקאל קויפמן ומבחר הספרות העברית החדשה, ספרות יפה ותקליטים קלאסיים, וכולם שכנו זה לצד זה ללא תחושה של סתירה או מצוקה. ילדיו של איש הציונות הדתית למדו בבתי ספר ממלכתיים-דתיים, ושילבו תורה ומדע ואמנות ובילוי וספורט ותפילה זה בצד זה, ללא פרץ וללא צווחה. למותר לציין כי הטלוויזיה נוכחה בבית, וחלק גדול מהציבור מחובר ללווין או לכבלים. עם הופעת רשת האינטרנט התחבר רוב הציבור הציוני הדתי הקלאסי לרשת". (הרב יובל שרלו)

 

שאלות סיכום

-       בפרספקטיבה של עשרות שנים אחרי; האם לדעתך הפחד של הרב קוק היה מוצדק? האם הצליח המגזר הדתי בשילוב בין הציונות לדתיות?

-       השילוב הזה טוב ליהדות או רע לה? טוב לישראליות או רע לה?

-       בתקופה האחרונה רואים יותר ויותר פטריוטיות ישראלית בציבור החרדי. האם הפער בין זרמים מסויימים בחרדיות לבין הציונות הדתית מצטמצם?

-       האם מגזר זה מקבל את המקום הראוי לו בחברה הישראלית?

 

פוסטים קשורים

Comentários


bottom of page