מידות - 05 - סבלנות

תשפ"ה, סמסטר א'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא, שלב א'; מידות טובות

סטודנטים יקרים שלום רב.

הדף הזה יעסוק באחת המידות הקשות להשגה והחיוניות ביותר, הסבלנות. נראה מקורות העוסקים במידה זו ונננסה לראות כמה היא נוכחת או נעדרת מחיינו.

-        מהי סבלנות לדעתך?

-        האם יש מקום בו הסבלנות אינה נצרכת, או מזיקה?

1- הגדרה

סבְלָנוּת היא היכולת לסבול המתנה, עיכוב או התגרות בלי לכעוס או לדאוג, וכן היכולת להתמיד בשקט בהתמודדות מול קשיים.  (ויקיפדיה)

האקדמיה ללשון העברית:

שימו לב; למילים סבלנות וסובלנות משמעויות קרובות אך לא זהות!

סַבְלָנוּת (patience) – אורך רוח, היכולת להמתין לדבר או להתמיד בדבר. בפירוש רש"י לכתוב "וְהָאִישׁ משְׁה עָנָו מְאֹד" הוא מפרש: "ענו - שפל וסבלן". סבלן הוא בעל יכולת לסבול, לשאת פגיעות, ומכאן נעשתה הסבלנות לאורך רוח, היכולת לסבול דברים באיפוק ולחכות.

סוֹבְלָנוּת (tolerance) - הכרה בקיומן ובזכות קיומן של דעות אחרות ושל מוסכמות תרבותיות אחרות.המילה סובלנות התחדשה בעברית ימינו כשנדרשו מילים לסוג מיוחד של סבלנות: היכולת לסבול את האחר, את דעותיו, את אמונותיו ואת מנהגיו, הסגולה לקבל את השונה.

-        האם לדעתך יש קשר בין סבלנות לסובלנות?

-        האם יש קשר בין המילה סבלנות ל'סבל'?

-        האם דעת רש''י שמקשר בין ענווה לסבלנות מתקבלת על דעתך?

2 - סבלנות במקורות

ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת [משלי יד כט].

"תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: לעולם יהיה אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי. שסיפרו: מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה (התערבו) ואמרו: כל מי שילך ויקניט (ירגיז) את הלל עד שיגער בו יטול ארבע מאות זוז. ואמר אחד מהם: אני אקניטנו. ואותו היום שבחר לשם כך ערב שבת היה, והלל חפף את ראשו. הלך ועבר אז על פתח ביתו של הלל ובלשון זלזול אמר: מי כאן הלל, מי כאן הלל? נתעטף הלל בלבוש מכובד ויצא לקראתו. אמר לו: בני, מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול. אמר לו הלל: שאל בני. שאל: מפני מה ראשיהן של הבבליים סגלגלות (עגולים מדי)? ועל ידי כך רצה ברמז להעליב את הלל שהיה מבבל. אמר לו: בני, שאלה גדולה שאלת. וטעמו של דבר: מפני שאין להם חיות (מילדות) פקחות ואינן יודעות לעצב את צורת קדקדו של הילד.

הלך אותו אדם והמתין שעה אחת (זמן מסויים), ושוב חזר וחיפש את הלל ואמר : מי כאן הלל, מי כאן הלל? ושוב נתעטף הלל ויצא לקראתו. אמר לו הלל: בני, מה אתה מבקש? אמר לו אותו אדם: שאלה יש לי לשאול. אמר לו: שאל. ושאל: מפני מה עיניהן של תרמודיין (בני תדמור) תרוטות (ממצמצות ורכות)? אמר לו הלל: בני, שאלה גדולה שאלת, וטעמו של דבר — מפני שהם דרין בין החולות, והחול נכנס לתוך עיניהם.

ושוב הלך אותו האיש והמתין שעה אחת וחזר ואמר: מי כאן הלל, מי כאן הלל? ושוב נתעטף הלל ויצא לקראתו, ואמר לו: בני, מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול. אמר לו: שאל בני. שאל אותו האיש: מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות? אמר לו הלל: שאלה גדולה שאלת, וטעמו של דבר — מפני שהם דרין בין בצעי המים (ביצות) ורגליהם מתרחבות, שיוכלו להלך במקום טובעני כזה.

הוסיף ואמר לו אותו אדם: שאלות הרבה יש לי לשאול עוד, ואולם מתירא אני שמא תכעוס. נתעטף הלל וישב לפניו ואמר לו: כל השאלות שיש לך לשאול שאל. כעס אותו אדם ואמר: וכי אתה הוא הלל שקורין (קוראים) אותך "נשיא ישראל"? אמר לו: הן [כן]. אמר לו: אם אתה הוא זה, אם כן שלא ירבו כמותך בישראל. אמר לו הלל: בני, מפני מה אתה אומר כך? אמר לו אותו אדם: מפני שאבדתי על ידך (בגללך) ארבע מאות זוז. אמר לו הלל: הוי זהיר ברוחך שלא להתערב בכעין זה, וכדי (כדאי) הוא הלל, כלומר, מסוגל הוא, שתאבד על ידו בדרך זו ארבע מאות זוז ועוד ארבע מאות זוז והלל לא יקפיד" (ברכות ל ע"ב- לא ע"א עם ביאור שטיינזלץ).

-        האם התנהגותו של הלל תואמת את מעמדו כנשיא?

-        מה לדעתך היה עליו לעשות מול נודניק כזה?

3- סבלנות שלילית

"הלך בר קמצא אמר לו לקיסר: מרדו בך היהודים! אמר לו: מי אמר? אמר לו: שלח להם קרבן וראה אם מקריבין אותו. שלח בידו עגל משולש. תוך כדי הליכתו הטיל (בר קמצא) בקרבן מום בניב השפתיים ויש אומרים בדוקין שבעין. [מקום שבעבורנו הוא מום ובעבור הרומאים אינו מום] …. סברו חכמים להורגו שלא ילך ויאמר [לקיסר רומי]. אמר להם רבי זכריה יאמרו: מטיל מום בקדשים יהרג!

אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו!" [מסכת גיטין נו א].

-                מה הקשר בין התנגדותו של רבי זכריה להריגת בר קמצא ל'ענווה'? האם לפי רש''י - שענווה וסבלנות הולכים יחד - זה מובן?

-                אלו דוגמאות נוספות עולות בדעתך לסבלנות שאינה במקומה?