פסח - 01 - זיכרון ומסורת
- beliba choma
- 1 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
תשפ"ה, סמסטר ב'.
בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.
תוכנית לימוד בחברותא, שלב א'; מידות טובות
סטודנטים יקרים שלום רב.
אחת מהמצוות המרכזיות בחג הפסח היא סיפור יציאת מצרים. דרך מצווה זו אנו נחשפים למצווה אחרת שתקפה כל השנה; לזכור את יציאת מצרים. ננסה להבין את מהותה ותכליתה של מצוה זו, שיש לה השלכה על תפיסתנו מהו זכרון לאומי ואיך הוא צריך להיראות.
- למה חשוב לדעתך לזכור ניסים שאירעו לעמנו או אירועים לאומיים היסטוריים?
- האם ולמה חשוב לדעתך לזכור את יציאת מצרים ספציפית?
1. לזכור כדי להודות
"ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני השם" (שמות י ב)
2. לזכור כדי לקיים מצוות
"ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים כי בחוזק יד הוציא השם אתכם מזה ולא יאכל חמץ" (שמות יג ג).
"לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז ג).
- בשני המקורות האלה ראינו תכלית דתית לזכרון הנס; עבודת השם וקיום מצוות. האם ישנה תכלית לאומית -לא דתית- לזכרון?
3. לזכור כדי לדאוג לחלש
"לא תטה משפט גר יתום, ולא תחבל בגד אלמנה, וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך ה' אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה.
כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו, לגר ליתום ולאלמנה יהיה, למען יברכך ה אלהיך בכל מעשה ידיך. כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך, לגר ליתום ולאלמנה יהיה. כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך, לגר ליתום ולאלמנה יהיה. וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה. " (דברים כד יז-כב)
- מהו המכנה המשותף בין כל המצוות המופיעות בפסוקים אלה?
- מה הקשר בין יציאת מצרים למצוות האלה?
- איך עובדת היותנו עבדים בעבר משפיעה על קיום מצוות אלה?
4. לזכור את המרור
בחלקים הקודמים ראינו את זכרון יציאת מצרים בפסוקי המקרא, שמבטאים -בין השאר- את חובת זכירת הגאולה לצד זכירת העבדות. כעת נראה איך שילוב זה בא לידי ביטוי במצוות ליל הסדר במשנת חז"ל.
"מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו… מה נשתנה….מתחיל (את ההגדה) בגנות (שבתחילה היו אבותינו עובדי עבודה זרה ועבדים במצרים) ומסיים בשבח (שיצאנו ממצרים).." (משנה פסחים י ד בתוספת פירוש).
"ביום שמחת לבו של אדם יזכור תחלת שפלותו וגנותו שלא תזוח דעתו עליו… ועל כן בעי (צריך) לאודויי (להודות) ולשבוחי (ולשבח) טפי' (יותר). (מהרש"א חידושי אגדות פסחים פרק י)
"כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן, פסח מצה ומרור. פסח על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים. מצה על שום שנגאלו אבותינו ממצרים. מרור על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים" (פסחי פ"י משנה ה).
- למה צריך להתחיל בגנות בסיפור ההגדה?
- האם הסבריו של המהרש"א מתקבלים על דעתך? האם יש אפשרויות נוספות להסביר זאת לאור פסוקי המקרא?
- מה פשר הכריכה בין המצה וקרבן הפסח למרור? מה באנו להזכיר בסמלים אלה?
חג שמח!!
Commentaires