פסח - 02 - סמלים

תשפ"ה, סמסטר ב'.

בליבה חומה, עמותת ציוני דרך.

תוכנית לימוד בחברותא.

סטודנטים יקרים שלום רב.

לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה דף זה יעסוק בסקירה על סמלי החג ומשמעותם.

-        מהו ליל הסדר בשבילך

-        איזה רגש סמלי ליל הסדר, מצה, מרור, ארבע כוסות והסיבה, נועדו לעורר?

1.    מצה

1א. המצה במקרא:

הסמל המרכזי של פסח הוא כמובן המצה. מה מסמלת המצה? מה היא מזכירה?

"וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים. וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם….  וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם". (שמות יב לד-לט).

"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז ג)

-        לפי מקורות אלו, האם המצה היא סמל לעבדות או סמל לגאולה?

1ב. המצה בהגדה של פסח:

●       הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. [=זה לחם העוני שאבותינו אכלו בארץ מצרים].

●      מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם.

-        האם לפי ההגדה המצה מזכירה לנו את העבדות או את היציאה לחירות?

1ג. המצה בהלכה

"רבי שמעון אומר: למה נקרא לחם עוני? אלא על שם עינוי שנתענו במצרים" (מדרש ספרי דברים פרשת ראה סימן קל).

"ומה תלמוד לומר 'לחם עוני'? שלא ילוש לא ביין ולא בשמן ולא בשאר כל המשקים…" (מסכתא דפסחא, פרשה י).

"אמר שמואל: "לחם עני" שנאמר במקרא, כוונתו — לחם שעונין עליו דברים, כלומר שאומרים עליו את דברי ההגדה. תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: "לחם עני" — לחם שעונין עליו דברים הרבה. דבר אחר: "לחם עני" "עני" כתיב [נאמר], ועני משמעותו — דלות, ונלמד מכאן מה עני שדרכו בפרוסה משום שאין לו תמיד פת שלמה אף כאן באכילת מצה יש להשתמש דווקא בפרוסה (ולכן שוברים את המצה בליל הסדר). דבר אחר: מה דרכו של עני שהוא מסיק את התנור ואשתו היא שאופה, כדי להזדרז לגמור האפיה לפני שיכלו העצים המעטים שבידו ויתקרר התנור, אף כאן באפיית המצה נמי [גם כן] — הוא מסיק ואשתו אופה כדי שלא יחמיץ, ולכן המצה קרויה "לחם עוני" (על פי מסכת פסחים דף קטו-ז עם ביאור שטיינזלץ והוספות).

כפי שניתן לראות בחז"ל יש נסיון להוציא את משמעות העוני מהמושג לחם עוני, ולדרוש אותו במשמעות של "מענה" כלחם ש"עונים עליו דברים הרבה".

-        לפי שמואל האם המצה מסמלת את העבדות או רק את הגאולה?

-        איך זה מסתדר לדעתך שאוכלים את המצה בהסיבה כדרך חירות (ר' הסעיף הבא), אך אוכלים אותו ב"פרוסה" כעני?

2.    הסיבה וארבע כוסות

"לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא מיסב דרך חירות. וכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים חייב לשתות בלילה הזה ארבעה כוסות של יין" רמב"ם הלכות חמץ ומצה, פ"ז ה"ז).

-        סמלי החירות, איך הם משתלבים עם אכילת המצה והמרור?

3.    מרור

"ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו" (שמות יב ח).

"מרור  - על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים" (הגדה של פסח).

"כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים היה כורך פסח מצה ומרור ואוכלן ביחד. לקיים מה שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו" (הגדה).

-        המרור, סמל העבדות, מה פשר הכריכה שלו יחד עם המצה?

סיכום; כפי שראינו יש בליל הסדר סמלים סותרים, סמלי חירות (הסיבה וארבע כוסות יין), סמלי עבדות (מרור) והסמל המרכזי - מצה - שמסמל גם את העוני והעבדות וגם את היציאה לחירות.

-        איך דברים אלו מתחברים יחד?

-        מה הרעיון המובע בהופעתם כמקשה אחת בליל הסדר?

"מעשה ממרור שספר רבנו (רבי נחמן מברסלב) ז"ל. שפעם אחת הלכו יהודי וגרמני יחד נדוד, ולימד היהודי את הגרמני שיעשה את עצמו כמו יהודי (כיון שהלשון הוא אחד), והיהודים רחמנים וירחמו עליו. וכיון שבא סמוך לפסח לימדו איך שיתנהג (שיקרא אותו בעל הבית, לבית על הסדר) בכל הסדר, שעושין קידוש, ורוחצים ידיים, רק שכח לאמר לו שאוכלים מרור. וכיון שבא להסדר רעב מכל היום, ומצפה שיאכל הדברים טובים שאמר לו היהודי, אבל נותנים לו חתיכת כרפס במי מלח, ושאר הדברים הנוהגים בסדר, ואומרים ההגדה, וכבר הוא בעיניים צופיות להאכילה, והוא שמח כבר שאוכלים כבר המצה. פתאום נותנים לו מרור ונעשה לו מר בפיו, והוא חשב שזהו הסעודה, שרק זה יאכלו. ברח תכף במרירות ורעבון, וחשב אל עצמו יהודים ארורים, אחר כל הצערמניא [טקס] נותנים זה לאכל, ובא לבית המדרש וישן. ואחר כך בא היהודי בפנים שמחות, שבע מאכילה ושתייה, ושאלו איך היה לך הסדר, ספר לו בכעס. אמר לו הוי גרמני שוטה, אם היית מחכה עוד מעט, היית אוכל כל טוב כמוני.

(ואלו המשלים יכולים ללמד מהם עצות לכל עניני עבודת ה'). כן הוא בעניין זה של עבודת השם, שמקודם עובר המרירות של זיכוך הגוף, אבל אחר כך מרגישים החיות וכו' " (כוכבי אור, עמוד ק"צ).

חג שמח